כאשר נוצר קרע או חור ברשתית העין, נוזל מחלל זגוגית העין עלול לחלחל אל מתחת לרשתית ולגרום לניתוק הרשתית מדופן גלגל העין. גורמי סיכון להיווצרות קרע או חור ברשתית יכולים להיות: קוצר ראייה גבוה מאד, חבלה לעין, ניתוח קטרקט, שינויים ניווניים בהיקף הרשתית (לטיס) .

הקרע/חור נוצר כתוצאה משינויים בזגוגית העין אשר שכיחותם עולה עם הגיל. שינויים אלה גורמים למשיכה נקודתית ברשתית הגורמת לקרע או לחור.

התסמינים שעלולים לעורר חשד כי קיים קרע או חור ברשתית: 'הבזקי אור' בשדה הראייה ופלוטרים (נקודות / 'זבובים' זזים בשדה הראייה).

על מנת להציל את הראייה ולמנוע היפרדות של הרשתית, מבוצע טיפול לייזר במטרה ליצור צלקת סביב הקרע/חור ברשתית כדי למנוע מנוזלים להמשיך לדלוף אל מתחת לרשתית. במהלך הטיפול מונחת עדשה על העין ודרכה מבוצע הטיפול, שנמשך בדרך כלל מספר דקות. הטיפול מבוצע לאחר הרחבת אישונים ותחת הרדמה מקומית באמצעות טיפות אלחוש.

חולי סוכרת עלולים לפתח בצקת במרכז הראייה ברשתית (מקולה). במקרים אלה דולפים נוזלים מכלי דם לא תקינים לשכבות הפנימיות של הרשתית. תהליך זה מוביל לבצקת וכתוצאה מכך לניוון התאים במקולה ולירידה בחדות הראייה. מטרת הטיפול בלייזר היא להוריד את הבצקת ולמנוע המשך פגיעה בראייה.

חשוב לציין כי בעבר טיפול הלייזר היה האמצעי העיקרי לטיפול בבצקת מקולרית, אולם בשנים האחרונות מחקרים הראו שטיפול באמצעות הזרקות לחלל זגוגית העין, משיג תוצאות טובות יותר בחדות הראייה. לכן הטיפול בלייזר הפך משני וברוב המקרים ניתן להסתפק בזריקות תוך-עיניות בלבד. המקרים בהם כן מבוצע טיפול בלייזר:

1. כאשר אזור הדליפה הינו מוקדי וצילומי קרקעית העין, בדרך כלל צילום פלורסצאין, הראו כי מיקום כלי הדם הדולפים ברור ומדובר במעורבות של מספר קטן יחסית של כלי דם.

2. כתוספת להזרקות התוך-עיניות, במקרים בהם לא הושגה תגובה מספקת לאחר 6 חודשים של הזרקות.

טיפולי לייזר להפחתת בצקת ברשתית, מבוצעים בדרך כלל על סמך צילומי פלורסצאין שמדגימים את מקורות הדלף.

הטיפול מבוצע לאחר הרחבת אישונים ותחת הרדמה מקומית באמצעות טיפות אלחוש.

רטינופתיה סוכרתית שגשוגית הינה מחלה הנחשבת לסיבוך של מחלת הסוכרת והיא מתבטאת בצמיחת כלי דם חדשים בלתי תקינים בהיקף הרשתית, כתוצאה מהפרעה באספקת הדם המזינה את הרשתית. כלי הדם הללו עלולים להיקרע ולדלוף לחלל זגוגית העין ולגרום לדימום או לגרום למשיכת הרשתית ולהיפרדותה מדופן גלגל העין.

הטיפול ברטינופתיה שגשוגית כולל שימוש בטכנולוגיית לייזר הנקראת PRP) Panretinal Laser Photocoagulation), במטרה להרוס את כלי הדם האיסכמים שאינם מספקים חמצן לעין באופן תקין. זאת על מנת להפחית את הדרישה לחמצן ולהפחית הפרשת החומרים המגרים צמיחת כלי דם חדשים לא תקינים ברשתית ההיקפית. טיפול לייזר מסוג זה מחולק למספר טיפולים היות שנדרש מספר גדול של פולסי לייזר (בין 1500 ל-2000).

חשוב לציין כי טיפולי לייזר לחולים ברטינופתיה שגשוגית מונעים את הסיבוך שעלול לגרום לעיוורון ואולם אינם משפרים את חדות הראייה. תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול לייזר מסוג זה: ירידה מסוימת בראייה ההיקפית ובראיית צבעים וירידה בראיית לילה.

טיפול הלייזר מבוצע לאחר הרחבת אישונים, בהרדמה מקומית באמצעות טיפות אלחוש.

חסימה של כלי דם ברשתית גורמת לירידה חדה בראייה שלא מלווה בכאבים. גורמי הסיכון הם:

לחץ דם גבוה, לחץ תוך-עיני מוגבר, סוכרת, רמות גבוהות של כולסטרול ונטייה לקרישיות יתר בדם. גורמים אלה מובילים לשינוי בדפנות כלי הדם בגוף, כולל ברשתית העין. חסימה ורידית ברשתית יכולה להתפתח בוריד הרשתית המרכזי CRVO- Central Retinal Vein Occlusion או חסימה של וריד רשתית היקפי - BVO- Branch Retinal Vein Occlusion.

טיפול באמצעות לייזר בחסימות ורידיות, מבצעים במקרים הבאים:

1. הופעה של כלי דם חדשים לא תקינים (נאווסקולריזציה). במקרה זה בדומה לרטינופתיה סוכרתית שגשוגית, הטיפול המבוצע הוא באמצעות לייזר PRP בהיקף הרשתית.

2. במקרים של בצקת במרכז הראייה - במקולה. בעבר טיפולי הלייזר במקולה היוו את קו הטיפולים הראשון. בשנים האחרונות טיפול הבחירה הראשון הינו הזרקות תוך-עיניות ורק בחלק מהמקרים יש מקום לביצוע טיפול בלייזר מקולרי.

הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית באמצעות טיפות אלחוש.

ניתוח קטרקט כולל החלפת עדשת העין העכורה ובמקומה מושתלת עדשה מלאכותית שקופה במעין כיס הנקרא קופסית העדשה. רב ניתוחי הקטרקט מוצלחים מאד וכאשר מסירים את העדשה העכורה שגרמה לטשטוש בראייה, מושג שיפור ניכר בראייה. בכ- 30% מהמקרים, לאחר ניתוח קטרקט, נותרים תאים מהעדשה שהוסרה ובתוך כמה חודשים הם צומחים מאחורי העדשה המלאכותית, על גבי הקופסית האחורית באופן שיוצר קרום דק. כתוצאה מכך נוצרת עכירות המתבטאת בטשטוש של הראייה. סיבוך זה, הנקרא קטרקט שניוני, איננו מצריך לבצע ניתוח קטרקט חוזר שכן העכירות היא לא בעדשה המושתלת אלא מאחוריה. הפתרון במקרים אלה הינו טיפול לייזר קצר ובטוח, במסגרתו יוצרים בעזרת קרן הלייזר פתח באזור העכירות בקופסית העדשה. יצירת הפתח באזור העכירות מפילה את הקרום שנוצר ומשפרת את הראייה.

רב המטופלים חשים בשיפור בראייה באופן מידי והיתר ירגישו בשיפור בתוך מספר ימים. ייתכנו מקרים בהם לאחר ביצוע הטיפול, המטופל ירגיש 'פלוטרס' בשדה הראייה (נקודות/'זבובים' צפים) ובחלק מהמקרים תופעה זו תחלוף.

הטיפול מבוצע לאחר מתן טיפות להרחבת אישונים ותחת הרדמה מקומית באמצעות טיפות הרדמה.

טיפול המבוצע לאחר הזרקה של חומר פוטודינמי לווריד במשך מספר דקות. (זהו חומר שהופך פעיל באמצעות קרן לייזר באורך גל מסוים). לאחר מכן מניחים על העין עדשה, דרכה מבוצע טיפול באמצעות לייזר שגורם לשפעול החומר הפוטודינמי בכלי דם לא תקינים בעין.

טיפול בלייזר PDT מבוצע במקרים הבאים:

1. מחלת CSR כרוני - Central Serous Chorioretinopathy, מחלה שכוללת נוזל מתחת לרשתית באופן כרוני (ממושך) שיכול לפגוע בראיה כתוצאה מדליפת נוזלים מתחת לרשתית. יכולה להופיע במטופלים יחסית צעירים יותר בגברים. לעיתים קשורה ללחץ נפשי או נטילה של סטרואידים.

2. ניוון מרכז הראייה בעיקר במקרים בהם יש פוליפ בעין, מצב הנקרא PCV - Polypoidal Choroidal Vasculopathy. הטיפול איננו כרוך בכאב ומבוצע בהרדמה מקומית באמצעות טיפות. את הטיפול מבצעים על סמך תמונות של צילום פלורסצאין אנגיוגרפיה או אינדוציאנין גרין אנגיוגרפיה ICG.

​

חשוב לציין כי מאחר שהחומר הפוטודינמי גורם לעין ולעור להיות רגישים לאור השמש, לאחר הטיפול אין להיחשף לשמש במשך 2-5 ימים. כמו כן בזמן חשיפה לשמש, חובה להרכיב משקפי שמש כהים ולכסות את העור בשרוולים ומכנסיים ארוכים.